איחור באבחון קטרקט אצל יילודים עד גיל 6 - מזכה פיצוי במסגרת תביעת רשלנות רפואית
- uzeryadv
- 2 במרץ 2021
- זמן קריאה 4 דקות
נולד לכם ילד עם קטרקט שלא אובחן ולא טופל עד גיל 6 ייתכן מגיע לכם פיצוי במסגרת תביעת רשלנות רפואית.
קטרקט מולד הינה מחלה בעלת שכיחות של 4-6 לכל 10,000 יולדות ובמגזר הערבי בו ישנה שכיחות גבוהה יחסית של נישואי קרובים שכיחותו גבוהה יותר.
העיתוי של אבחון הקטרקט המולד הינו אחד הגורמים החשובים ביותר בהצלחת הטיפול בקטרקט מולד. שכן, התפתחות הקורטקס הראייתי תלויה לחלוטין בקבלת תמונה ברורה מן העין. אם לא מגיעה תמונה ברורה כזו מן העין בשנות החיים הראשונות לא יתפתחו תאי המוח בקורטקס הויזואלי ולא תתפתח ראיה תקינה (מצב המוגדר "עין עצלה").
היות והקטרקט חוסם את קרני האור אל העין, הוא מהווה סיכון משמעותי ביותר להתפתחות "עין עצלה".
אבחון הקטרקט בגיל צעיר ככל האפשר הינו קריטי להצלחת הטיפול והצלת הראייה.
עקב כך המלצת איגוד רופאי הילדים ואיגוד רופאי העיניים האמריקאי הינה כי נוכחות קטרקט תיבדק בכל פגישה בין רופא הילדים לילד.
מאחר והמידע על חשיבות אבחון קטרקט מולד מוקדם ככל שניתן קיים מזה שנים והיכולת לבצע בדיקה פשוטה שמאבחנת מצב זה זמינה מזה זמן רב ניתן להגיש תביעות גם לגבי תינוקות שנולדו לפני 20 שנה.
הבדיקה לאבחון קטרקט מולד הינה פשוטה ביותר
הבדיקה לאיתור נוכחות קטרקט בעין של היילוד הינה קלה ופשוטה באמצעות "בדיקת החזר אור" ובה מאירים קרן אור אל תוך העין ומסתכלים על החזר האור מתוכה.
אם חוזר רפלקס אור תקין מן העין המשמעות היא שאין גורם החוסם את כניסת קרני האור לעין – כמו קטרקט.
הפרקטיקה הרפואית המקובלת הייתה והינה לבצע בדיקת החזר אור לפני שחרור הילוד מבית החולים
לאור העובדה שהבדיקה לאבחון קטרקט מולד הינה כה פשוטה ולאור המשמעות העצומה של אבחון מוקדם של קטרקט הכירו מעצבי המדיניות בישראל, בצורך בביצוע בדיקת החזר אור מן העין בכל ילוד לפני שחרורו מבית החולים.
ואכן, בכל בתי החולים בישראל מבוצעת בדיקת החזר אור בכל יילוד לפני שחרורו מבית החולים.
כאמור, זאת הפרקטיקה כיום וכך היה גם לפני 20 שנה.
בחוזר מנהל הרפואה 44/2011 שכותרתו "בדיקת "החזר אדום" שגרתית ליילודים צוין כי בדיקות עיניים שגרתיות ליילודים בריאים חיוניות לאיתור מומים ומחלות עיניים. באותו חוזר נקבע כי זיהוי וטיפול מוקדם במחלות כגון קטרקט ורטינובלסטומה יכולים למנוע עיוורון ואף להציל חיים.
החוזר מחייב לבצע בדיקת החזר אדום בימים הראשונים לחיים טרם שחרור היילוד מבית החולים.
במצבים הבאים אף נדרש ייעוץ של רופא עיניים בנוגע למצבו של הילוד;
1. במידה ומתקבל החזר אור לבן מהעין או קיים חוסר מלא או חלקי של ההחזר.
2. בילדים עם סיפור משפחתי של בעיות עיניים מולדות, כגון קטרקט, רטינובלסטומה או גלאוקומה מולדת.
3. במקרים של ניסטגמוס.
החוזר הינו הלכה למעשה אימוץ של נייר העמדה של האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה "הנחיות לבדיקת "החזר אדום" שגרתית בילודים" שפורסם עוד בשנת 2008.
ביום 19.1.20 יצא חוזר ראש שירותי בריאות הציבור שכותרתו "נוהל ביצוע בדיקות סקר ראיה בטיפת חלב".
מטרת הנוהל הייתה לייצר התנהלות נכונה לאיתור תינוקות וילדים עם לקות במערכת הראייה באמצעות רצף בדיקות סקר בגיל הרך על מנת להבטיח התפתחות תקינה של ראייה תפקודית.
החוזר מפרט כי חוש הראיה מאפשר קליטת גירויים חזותיים לחווית הסביבה והכרחי להתפתחות ללמידה ולהשגת תפקוד מרבי בתחומים הקוגניטיבי והחברתי.
החוזר קובע כי תקופת התפתחות והבשלה של מערכת הראייה הינה תקופה קריטית המושפעת מגורמים פנימיים וגירויים חיצוניים.
התפתחות ראיה תקינה תלויה במבנה תקין של העין ובהגריה ויזואלית.
התפתחות המסילות העצביות תלויה בקליטת תמונה חדה וברורה משתי העיניים. הפרעה בקליטה תקינה של גירוי ראיה הינה גורם סיכון להופעת עין עצלה.
קיימת חשיבות רבה לאיתור מוקדם של מצבים פתולוגיים אשר יגרמו ללקות ראייה ואף לעיוורון בכדי לאפשר מתן טיפול יעיל בטווח חלון ההזדמנויות.
לכן, קיים צורך ברצף של בדיקות שונות לאורך זמן כדי לאתר מצבים הדורשים טיפול.
רצף הבדיקות מפורט בנוהל כולל: בדיקות חזורות של החזר אדום ובדיקת הירשברג, בדיקות התפתחותיות ובדיקות חדות ראיה.
בדיקת החזר אדום ביילודים בריאים חיונית לאיתור מומחים ומחלות עיניים.
זיהוי, איבחון וטיפול מוקדם במחלות כגון קטרקט ורטינובלסטומה יכולים למנוע עיוורון ואף להציל חיים.
בדיקה במסגרת גני הילדים - החוזר מחייב כי החל משנת הלימודים תש"פ (2019 – 2020) יבדקו ילדים בני 3 במסגרת גני הילדים בבדיקה מכשירנית לגורמי סיכון לעין עצלה.
בביקור ראשון בתחנת טיפת חלב - אשר מומלץ לבצעה עד לגיל חודשיים, יש לבצע את הפעולות הבאות;
1. בירור תוצאות בדיקת החזר אדום (red reflex) שבוצע לאחר הלידה במכתב שחרור היילוד.
2. הפניית יילוד שבדיקתו לא הייתה תקינה לבירור וטיפול אצל רופא עיניים בהקדם האפשרי.
3. קביעת גורמי סיכון להפרעות במערכת העין והראיה: סיפור משפחתי של: רטינובלסטומה, קטרקט מולד, גלאוקומה מולד, פזילה, ניסטגמוס, עין עצלה, מחלות רשתית, עיוורון או רקע של פגות עם שבוע היריון בלידה של פחות מ – 33 שבועות ו/או שהות ביחידה לטיפול נמרץ.
בדיקת רופא משפחה - שתערך עד גיל שנה וחצי, התינוק ייבדק להחזר אדום ומבחן הירשברג לפזילה. הבדיקה, כך נקבע, תכלול גם בדיקה פיזיקאלית לשלילת ממצאים המחשידים לבעיה בראיה.
בדיקת אחות - בגילאים 6 שבועות עד גיל חודשיים תתבצע בדיקת ראיה על ידי קיום קשר עין וכן מעקב אופקי. במידה והבדיקה אינה תקינה יופנה התינוק לרופא המטפל.
בגיל 4 חודשים עד גיל 6 חודשים תתבצע בדיקת מעקב מבט אנכי והושטת ידיים לחפץ. במידה והבדיקה אינה תקינה התינוק יופנה לרופא מטפל.
החל מגיל 4 שנים יש לבצע בדיקת חדות ראיה אחת לשנתיים בעת ביקור שיגרתי בטיפת חלב שתבוצע לכל עין בנפרד תוך כדי שימוש בכלי מתוקף.
במהלך 15 שנות עבודתי כעורך דין הגשתי תביעות כנגד רופאי בית חולים, קופות חולים ומרכזי טיפת חלב שלא ביצעו את בדיקות הסקר הנדרשות לתינוקות וילדים ובכך מנעו אבחון מוקדם של קטרקט. בתביעות אלו, אשר הסתיימו בפשרה, השגתי עבור לקוחותיי פיצוי בסך של מאות אלפי שקלים.
מאחר והתביעה הינה של הילד ולא של ההורה, יש אפשרות להגיש תביעה עד 25 שנה מהיום בו הילד נולד.
לקבלת ייעוץ בנוגע לאפשרות לקבל פיצוי בגין קטרקט מולד בתביעת רשלנות רפואית הינכם מוזמנים להתקשר אלי לפלאפון: 0542871851.
留言