הזכות לפיצוי במצב של אובדן כושר עבודה מקרן הפנסיה

במצב של אובדן כושר עבודה ניתן לקבל פיצוי חודשי מקרן הפנסיה. הפיצוי הינו בשווי של 75% מהשכר המבוטח בקרן. היתרון שקיים במצב זה הוא שבמקביל לפיצוי מקרן הפנסיה קרן הפנסיה משחררת את הנכה מתשלום פרמיה לקרן. בנוסף, הקרן נכנסת לנעליהם של הנכה והמעסיק ומפרישה לנכה כספים שנצברים לזכותו ומגדילים את היקף הקצבה אותה יקבל בגיל הפרישה (גיל 67 לגברים כיום וגיל 64 לנשים).

המבחן לקבלת פיצוי מקרן הפנסיה נעוץ בשאלה האם בשל מצבו הרפואי הנכה אינו יכול לעבוד בעבודה שמתאימה לגילו, ניסיונו והשכלתו.

כלומר, קרן הפנסיה אינה בוחנת האם הנכה אינו מסוגל לבצע את העבודה שביצע לפני שהפסיק לעבוד אלא האם הוא אינו מסוגל לעבוד בכל עיסוק סביר אחר שמתאים לו.

בפסיקה, המבחן לכל עיסוק סביר אחר הינו מבחן מאוד רחב שמצמצם את האפשרות לקבל פיצוי מקרן במצב בריאותי שאינו מצב קשה.

לכן, חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין שידע להכין את התיק, טרם פניה לקרן, בצורה שתביא לידי ביטוי באופן הנרחב ביותר את הפגיעות השונות מהם הינך סובל וגורמות לכך שלא תוכל להמשיך לעבוד.

במקרה ואובדן כושר העבודה ארע בשל תאונת עבודה לקרן הפנסיה קיימת זכות לקזז מהפיצוי החודשי את הקצבה לה הנכה זכאי מהמוסד לביטוח לאומי.

יש להגיש את התביעה לקרן הפנסיה תוך 3 שנים ממועד הפסקת העבודה שאם לא כן התביעה צפויה להתיישן.

בקרן הפנסיה קיים מנגנון של תקופת אכשרה. המשמעות של תקופת האכשרה היא שבמהלך 60 החודשים הראשונים לחברות בקרן (להצטרפות לקרן הפנסיה) הזכאות לפיצוי במצב של אובדן כושר עבודה מוגבלת למצב רפואי שהתגבש רק לאחר מועד ההצטרפות לקרן.

כך, אדם שסבל מבעיות בלב, טרם הצטרפותו לקרן, גם אם הבעיות הלבביות היו קלות, לא יוכל לקבל פיצוי מקרן הפנסיה במצב של אובדן כושר עבודה אם אותן בעיות גרמו לו להפסיק לעבוד ב - 5 השנים הראשונות לחברותו בקרן הפנסיה.

לעומת זאת, אם אותו אדם הצליח להמשיך ולעבוד במשך חמש שנים וחודש ורק לאחר מכן מצבו הבריאות הכריע אותו וגרם לו להפסקת העבודה הוא יוכל לקבל פיצוי חודשי מקרן הפנסיה ללא כל הגבלה.

רוצים לדעת עוד - מוזמנים לפנות.