הכרה בפגישה בשמיעה מסוג טנטון כפגיעה שנוצרה כתוצאה מעבודה – קבלת פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי
- uzeryadv
- 23 בפבר׳ 2021
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 23 במרץ 2021
מתי ניתן להכיר ברעש תמידי באוזניים – טינטון - כפגיעה על רקע חשיפה לרעש חריג בעבודה?
סעיף 84(א)(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה 1995 קובע כי ליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש יוכר כפגיעה בעבודה אם יתקיימו התנאים הבאים;
1. המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה.
2. כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
3. הוגשה למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה;
א. היום בו תועד הליקוי בשמיעה לראשונה ברשומה הרפואית.
ב. היום בו לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לערערים החלה הירידה בשמיעה.
סעיף 84(א)(ב) קובע כי רעש תמידי באוזניים – טינטון – עקב חשיפה לרעש, יוכר כפגיעה בעבודה אם יתקיימו התנאים בסעיף 84(א)(א) וכן התנאים הבאים;
1. כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. לעניין "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו 4000 מחזורים בשנייה.
2. הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק.
3. הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה הרפואית.
בפסיקה בישראל נקבע לעניין סעיף 84(א) שיש לפרשו לפי תכליתו להכיר בפגיעות כפגיעות בעבודה ככל שהן נובעות מחשיפה לרעש מזיק בעבודה;
"הנחת היסוד הראשונית לגבי פרשנות סעיף 84א לחוק לעניין ליקויי השמיעה והטינטון חייבת להיות, כי תכלית חקיקת אותו סעיף הינה להכיר בליקויים אלה כפגיעות עבודה ככל שהם נובעים מחשיפה לרעש מזיק בעבודה.".
עב"ל31583-06-10 המוסדלביטוח לאומי - גנאים [פורסם בנבו] (פס"ד מיום27/6/12)
כלומר, אף שברור מסעיף 84(א) לחוק שמטרת המחוקק הייתה לצמצם את מספר המקרים בהם מוכר ליקוי שמיעה כתוצאה של פגיעה בעבודה, על ידי סינון ראשוני של התביעות, הרי שעדיין התכלית נותרה רפואית; להכיר באותם מקרים שהם אכן קשורים סיבתית לחשיפה לרעש מזיק בעבודה.
תנאי מקדמי להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה היא הכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה.
הטנטון, היינו, אותו רעש פנימי או זמזום מתמיד באוזניים שרק הסובל ממנו שומע אותו, הינו לכן ליקוי סובייקטיבי שלא ניתן לאישוש אובייקטיבי ישיר. משום כך, נקבעו בסעיף 84(א)(ב) לחוק שלושה תנאי משנה אובייקטיביים המאפיינים טנטון שהינו תוצאת חשיפה לרעש מזיק, ושרק בהתקיים כולם כאחד ניתן להניח שמדובר בתלונת טנטון אותנטית.
התנאי הראשון - ירידה בכושר השמיעה "בתדירויות גבוהות"
הטעם לתנאי זה הינו כי טנטון עקב חשיפה לרעש מזיק מתאפיין בירידת כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות.
לגבי דרישה זו להפחתת כושר שמיעה בשיעור של 25 דציבל בתדירויות של 3000 ו – 4000 מחזורים לשנייה, אינן "נקודות ציון" אלא "אזור גיאוגרפי" הניתן לתיחום מדויק על פי שיטת הממוצעים. במילים אחרות, אם בתדירות של 3000 מחזורים לשניה הירידה בשמיעה הייתה 20 דציבל ובתדירות של 4000 מחזורים לשניה הירידה בשמיעה הייתה של 30 דציבל; אזי ממוצע הירידה בשמיעה הייתה 25 דציבל בתדירויות הגבוהות ובכך התמלא התנאי של סעיף 84א(ב)(1) לחוק.
התנאי השני - תיעוד תלונות טרם הפסקת החשיפה לרעש בעבודה
טנטון עקב חשיפה לרעש מזיק לא יכול להופיע לאחר תום תקופת החשיפה לאותו רעש ומשום כך נקבע התנאי השני בסעיף 84א(ב)(2) לחוק לפיו תיעוד הטנטון צריך להיות לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק. יובהר כי בהתאם לפסיקה גם אם התלונות החלו בסמוך מיד לאחר שחדל העובד להיות חשוף לרעש מזיק הוא עדיין ייחשב כמי שעומד בדרישת אותו סעיף.
התנאי השלישי - פניות חוזרות ונשנות
החוק מתנה הכרה בטנטון כפגיעה בעבודה בכך שיתועדו פניות חוזרות ונשנות לרופאים על הפגיעה.
כאן יש לשים לב לנקודות הבאות;
1. הטנטון התמידי מקשה על חיי היום יום. משום כך, הניח המחוקק שמי שסובל מטנטון אמת יתלונן בפני רופאו על סבלו. הפסיקה בעניין צמצמה את הדרישה לפניות לקבל טיפול בגין הטנטון ואין צורך שבפניות יהיה תיעוד מפורש להפרעה בתפקוד.
2. היות והטנטון התמידי מטריד ומקשה באופן מתמשך על חיי היומיום, הניח המחוקק, כי הסובל מאותה תופעה לא יסתפק בפניה חד פעמית לרופא. מאידך הפסיקה קבעה כי די בשתי פניות בלתי תלויות זו בזו עקב הטנטון כדי שהמבוטח ייחשב כמי שעמד בדרישות הסעיף.
קיומם של תנאים ספציפיים להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה וקבלת פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי דורש הכרת התנאים והבנת האופן בו פורשו בפסיקה.
לפיכך, מומלץ לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה באמצעות עורך דין המומחה בתחום.
במידה והינך סובל מפגיעה בשמיעה עקב חשיפה לרעש מזיק הינך מוזמן לפנות אלי, לשיחת ייעוץ ללא עלות, בפלאפון שמספרו: 0542871851.
Comments